
שמי עידית נבו, ואני עורכת טקסטים מסוגים רבים ומגוונים כבר 26 שנים: ספרי עיון עבי כרס ודקי גזרה, ספרי ילדים, ספרי השראה, ספרים על קו התפר שבין פרוזה לעיון, מאמרים, ספרים מתורגמים, דוחות ממשלתיים ואתרי אינטרנט. אני עוסקת גם בליווי כתיבה. במשך כמה שנים שימשתי עורכת ספרי עיון במטר הוצאה לאור, ובשנים האחרונות אני מנהלת פרויקטים טכנולוגיים ותוכן במשרד החינוך. וחוץ מזה אני קוראת הרבה, כותבת ומתרגמת שירה ועושה תמיד כמה דברים במקביל.
באתר "בשביל המילים" תמצאו מידע על עריכה וכתיבה: כלים ועצות לעורכים לשוניים, לעורכי תוכן ולכותבים, קישורים לאתרים מומלצים בתחום העריכה, הכתיבה והקריאה, המלצות על ספרים ושירים וסיפורים פרי עטי. תוכלו ליצור איתי קשר ולשאול שאלות, ואשמח לתרום מניסיוני ומהידע שלי.

רבים תוהים על קנקנו של תחום עריכת הלשון. מהו בדיוק תפקיד העורכים? עד כמה "מותר להם" לתקן ולשנות את הטקסט שלפניהם? האם תפקידם מוגבל לתיקוני כתיב ולשון או שמא הוא נרחב יותר?

בעריכה טובה יש אינטואיטיביות שנרכשה בשעות רבות של אימון. כשצוברים ניסיון בתחום העריכה, מקבלים תחושת שפה שקשה להסבירה במילים, אך קל לחוש בה. וכדי להגיע אליה יש להתמקצע ולהתאמן.

בעידן הנוכחי ניתן לקבל מידע על כל דבר שבעולם בלחיצת כפתור. יש לכך יתרונות רבים, אבל דווקא בגלל הקלות שבה מושג המידע - חשוב להיות זהירים.

כאן תמצאו מאמרים שכתבתי במשך השנים הרבות שבהן אני עוסקת בעריכת ספרי עיון, ספרי פרוזה וספרי ילדים, בעריכת לשון ותוכן של מאמרים, בניהול תוכן באתרי אינטרנט וכמלוות כתיבה. הם יוכלו לסייע לכם בעבודתכם אם אתם עורכים בראשית דרככם וגם בהמשך הדרך. למאמרים בארגז הכלים. כמו כן אם יש לכם שאלות או התלבטויות, אתם מוזמנים לפנות אליי.
שירים שכתבתי במשך השנים האחרונות אך עדיין לא נכרכו לספר. השירים הם מתוך אסופת שירים שערך מורי המשורר ואיש הספר המוכשר ד"ר דורי מנור.
כאן תמצאו את הסיפורים (הלא רבים) שכתבתי במשך השנים, בין השאר במסגרת סדנת כתיבה של הסופרת גַיל הראבן. אשמח לשמוע את חוות דעתכם.
כאן תוכלו למצוא המלצות על ספרים שאהבתי וכתבתי עליהם המלצה קצרה. תוכלו למצוא גם המלצות על ספרי פרוזה - תרגום, ספרי עיון, שירה וספרי ילדים.
בעת כתיבת ספר עיון – גם עיון פופולרי – יש חשיבות רבה לידע מקיף בתחום שבו עוסק הספר. אנשי אקדמיה או מי שצברו ניסיון רב שנים בתחומם, הכותבים ספר עיון בתחום התמחותם – סביר להניח שקראו רבות על הנושא. אם הם אנשי אקדמיה, הרי שלמדו את הנושא החל משלב המבואות, בסיס הידע, וכלה בתארים שני ושלישי, שבהם הרחיבו את ידיעותיהם והעמיקו לחקור.