תפקידו של עורך הלשון

  • PDF

רבים תוהים על קנקנו של תחום עריכת הלשון. מהו בדיוק תפקיד העורך? עד כמה "מותר לו" לתקן ולשנות את הטקסט שלפניו? האם תפקידו מוגבל לתיקוני כתיב ולשון או שמא הוא נרחב יותר וכולל עריכה סגנונית ואף מהותית יותר? התשובה לשאלות הללו מורכבת, כמובן, אבל ככלל ניתן לומר שבבואו של העורך להתמודד עם טקסט, עליו לתת את דעתו על שני משתנים: הטקסט שלפניו ו"משתמש הקצה", קרי מי שסיפק לו את העבודה ומערכת ציפיותיו.

באשר לטקסטים - יש הבדל תהומי בין סוגי טקסטים שונים, ולפיכך גם הבדל מהותי בגישה אליהם. כשמדובר בטקסטים מדעיים, למשל, יש לעמוד על משמר תקינותה של השפה ולתקן לפי כל הכללים והחוקים, ובד בבד לשמור על שקיפות ונהירות. כשמדובר בטקסטים ספרותיים רצוי להרכיב משקפיים שונים ולבחון היטב את שפת הדמויות ואת המשלבים המתאימים וכן הלאה.

באשר ל"משתמש הקצה", חשוב מאוד להגדיר ציפיות. האם מדובר בסופר עצמו, ששקל כל מילה ומצפה מכם להתייחס כמותו לטקסט שלו ולהתייעץ בנוגע לכל שינוי? האם זו הוצאת ספרים שמודיעה לכם שמדובר בטקסט שתורגם רע, ועליכם לשפרו שיפור מהותי ופולשני? או שמא ביקשו מכם לבצע התקנה בלבד, ועליכם להתמקד בתיקוני כתיב ולשון?

מובן שבתחילת העבודה יש לעמת את הטקסט עם הציפיות: האם ביקשו שיוף עדין אך בפועל יש צורך בנייר זכוכית גס? או להפך, ביקשו עריכה יסודית אך הטקסט בעצם כתוב היטב? כדאי לדבר על פערים שכאלה כבר בתחילת העבודה.

כך או כך, תמיד כדאי לנהוג בטקסט בכבוד. יש עורכים החוטאים ביהירות, ובבואם לטקסט עושים בו כבשלהם ומתקנים לפי ראות עיניהם ובהתאם להעדפותיהם הסגנוניות, מבלי לראות לנגד עיניהם את הכותב או את המתרגם שחשבו, התייגעו ובררו בקפידה. כפי שציין פעם העורך חיים פסח, עורך טוב הוא זיקית: הוא נצבע בצבעי הטקסט שלפניו ומתקן את מה שמתקן ברוח הדברים, כך שהוספותיו אינן גסות ובולטות לעין, אלא משתלבות בטקסט.

עבודת העורך היא הליכה חבל דק. לא תמיד קל לעורך לקבוע עד כמה הוא רשאי או צריך לתקן; באילו דברים לא כדאי לו לגעת גם אם אינם לטעמו, משום שזהו סגנונו של הכותב או המתרגם ויש לכבד זאת, ואילו דברים כדאי לתקן לטובת הקורא. עבודתו גם מתסכלת לעתים, שכן היא ניכרת בדרך כלל דווקא בהיותו בלתי מורגש: כשחולקים שבחים לתרגום מצוין, יד העורך הנעלמה, שבדרך כלל לא נפקדה, אינה זוכה לשבחים, אך בספר שתרגומו גרוע – ישאל המבקר היכן היה עורך הלשון.

עם זאת, רוב הפונים למקצוע עריכת הלשון הם אנשים חובבי ספר, קשובים לטקסטים ובעלי רגישות לשונית, שבחרו בתחום על שום כך, ושואבים סיפוק מעבודתם ומהטקסט המשובח שהם משתדלים להוציא תחת ידם.