טעות - לעולם חוזר

  • PDF

עבודתם של עורכים ומתרגמים היא סיזיפית. מכסת הטעויות האפשריות האורבות לפתחם היא אין-סופית כמעט. הטעויות עשויות להתרחש במגוון תחומים רחב, החל בהבנה שגויה של משמעות מילה בהקשר מסוים או חוסר תשומת לב למשחק מילים בטקסט, דרך ניסוח נוגד-אקדמיה, טעויות של זכר ונקבה, טעויות כתיב, טעויות הגהה ופליטות קולמוס וכלה בהשמטה של מילה, משפט או פסקה.

מכיוון שמדובר בעבודה התובעת תשומת לב וריכוז רבים לאורך זמן, טעויות הן כמעט בלתי נמנעות: רוב האנשים מסוגלים להשקיע ריכוז רב למשך זמן קצר או ריכוז מסוים לאורך זמן ארוך; אך ריכוז רב לאורך זמן הוא כמעט בלתי אפשרי.

כשדעתנו מוסחת מהטקסט שלפנינו, ואנחנו, מבלי להיות מודעים לכך כלל, ממשיכים לעבוד, יש להניח שאם בדיוק אז ייקרה לפנינו ניסוח מורכב או דו-משמעי, אנחנו נפספס משהו; אם דעתנו מוסחת גם סביר יותר שטעויות ההגהה והכתיב יתרבו. פתרון חלקי לבעיה הוא לעשות הפסקות תכופות וקצרות בעבודה, לשתות או לאכול משהו קטן מפעם לפעם, ולהשתדל (כי הרי לא תמיד אפשר לבחור) לא לעבוד כשאנחנו עייפים או טרודים מאוד בעניין אחר.

חלק מהטעויות אינו נובע דווקא מהסחות דעת, אלא מחוסר בדיקה של מידע, בהתבסס על האמונה שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים יותר מכפי שאנחנו יודעים באמת. לעתים ביטוי, מילה או משפט נראים לנו מובנים מספיק, ואנחנו לא טורחים לבדוק שמא משמעותם עשויה להיות שונה בהקשר מסוים. הפתרון הוא לפתח רגישות רבה יותר לטקסט וגם צניעות מסוימת: לבדוק את עצמנו בכל פעם שמתעורר חשש קל לאי-הבנה.

יש טעויות שעשויות להימנע בזכות דו-שיח פורה עם כותב הטקסט (כשמדובר בתרגום או בעריכת מקור) ועם המתרגם (כשמדובר בעריכה של טקסט מתורגם). לעתים תיאום ציפיות ושאילת שאלות במהלך העבודה פותרים עמימויות ואי-הבנות. גם התייעצות בפורום של מתרגמים ועורכים או עם קולגות עשויה לפקוח את עינינו לראות דברים שלא ראינו קודם לכן.

ואחרי כל זה - רוב הסיכויים שיהיו טעויות בטקסט שלנו. כדאי לנו ללמוד לקבל את העובדה שהן בלתי נמנעות. מה שחשוב הוא לקבל משובים וללמוד מטעויות; אם מעבירים ביקורת על טקסט שתרגמנו או ערכנו - במקום להתקפד, לכעוס ולהתגונן, כדאי לראות מה נוכל ללמוד מהתיקונים להבא.