מדריך לעורכים מתחילים

  • PDF

עריכה טובה היא עבודה אינטואיטיבית שנרכשה בשעות רבות של אימון מפרך. לתחושתי, בשלב מסוים, אחרי כמה שנים של עבודה בתחום העריכה, מקבלים תחושת שפה שקשה להסבירה במילים אבל קל לחוש בה. אבל כדי להגיע לשם – כמו בכל תחום – חייבים לעבוד קשה, להתמקצע ולהתאמן.

האם כדאי ללמוד לימודי עריכה?

חד-משמעית כן. לפני שהתחלתי את לימודי העריכה באוניברסיטת תל אביב, לפני כ-11 שנה, אהבתי את השפה העברית, כתבתי שירים, קראתי הרבה, ידעתי קצת לשון ודקדוק. טוב, הרי רוב האנשים הפונים ללימודי עריכה עושים זאת משום שהם אוהבים את השפה, חשים שהם יודעים מהי הדרך הנכונה לדבר ולכתוב, אולי אפילו חדורי תחושת שליחות להעשרת העברית בפי העם...

ברגע שהתחלתי ללמוד עריכה, פיתחתי צניעות רבה. גיליתי שיש הרבה מאוד שאני לא יודעת. אני עדיין מגלה את זה בכל יום. במהלך הלימודים התנסינו בקריאה ובעריכה של טקסטים רבים ומגוונים: טקסטים משנאיים ומקראיים, ספרי ילדים, ספרות, טקסטים מִנהליים, תרגומים מאנגלית, טקסטים עיוניים – למשל איך כותבים ביבליוגרפיה – ועוד. ברור שבשנה אחת של לימודים + השלמות לא לומדים הכול. אבל מקבלים בסיס נרחב, קו זינוק שממנו אפשר להתחיל. וכדאי להמשיך ללמוד כל הזמן. עד היום אני הולכת להשתלמויות באקדמיה ללשון העברית, למדתי לימודי תעתיק, ניהול תוכן באינטרנט ועוד. תמיד אפשר להתפתח, ואין גבול לידע שאפשר לרכוש.

רוב האוניברסיטאות הגדולות מציעות מסלולים של לימודי תעודה בעריכה, חלקן משלבות אותו עם תואר שני. אפשר גם ללמוד עריכה במכללת בית ברל ובמכללות רבות נוספות. על כל המסלולים אפשר לקרוא באינטרנט.

איך למצוא עבודה?

סיימתם את לימודי העריכה. אתם חדורי מוטיבציה וחשים שהשפה העברית שוצפת בעורקיכם. ומה עכשיו? איך תמצאו עבודה? הרי כולם דורשים שנים של ניסיון, ואתם לא בטוחים בכלל בכישרונכם. אז מה עושים?כדאי שתדעו שרוב העורכים עובדים כעצמאים. זאת מכיוון שרוב המעסיקים – הוצאות ספרים, גופים ממשלתיים – מעדיפים להעסיק עורכים לפי פרויקטים.

עכשיו, כשממילא יש לכם זמן פנוי, השקיעו בעבודת הכנה יסודית: הכינו לעצמכם רשימה של גופים שהייתם רוצים לעבוד איתם. ערכו רשימה מסודרת של טלפונים, אנשי קשר, מתי דיברתם איתם בפעם האחרונה ומה הם ענו לכם. לרוב יענו לכם שכרגע אין צורך בעורכים, אבל אל תתייאשו. העקשנות משתלמת. התקשרו כל כמה חודשים והזכירו שאתם שם. שלחו קורות חיים (שייראו מכוונים לתחום; הבליטו השכלה בתחום העריכה וכל ניסיון שצברתם). יש שממליצים לשלוח דוגמת עריכה מוכנה שהכנתם מבעוד מועד. לדעתי אין צורך. עשו זאת רק אם יבקשו מכם מפורשות.

הכינו למשל רשימה של כל הוצאות הספרים (למשל כאן) ושל גופים נוספים, כמו יד בן צבי, רשות הגנים. משרדי תרגום גדולים מחפשים לפעמים עורכים. חברות כתוביות מחפשות עורכי תרגום ודיבוב (למשל טרנס טייטלס, בראשית, וידיאו פילם אינטרנשיונל, סינמטיפ ועוד). במקומות אלה, וגם במקומונים ובמגזינים ובחלק מהוצאות הספרים, מעסיקים גם עורכים שכירים, אלא שמגוון המשרות מצומצם. קחו בחשבון שבתחום עריכת הכתוביות וברוב המקומונים והמגזינים (בעיקר בעבודות הגהה) התשלום לא גבוה בדרך כלל, אבל זו התנסות טובה בתחילת הדרך.

בדקו תמיד מכרזים של משרדים ממשלתיים, לפעמים יש להם צורך בעורכים לשוניים, שכירים או עצמאים. בדקו גם באתרים הגדולים לחיפוש עבודה: alljobs ,jobmaster ועוד. באתרים הקטנים יותר סביר פחות שתמצאו הצעות עבודה בתחום העריכה.

אפשר גם להתחיל בעריכת דוקטורטים ועבודות תזה באמצעות תליית מודעות באוניברסיטאות, למשל. אבל קחו בחשבון שעבודות תזה ודוקטורט לעתים דורשות עבודה רבה יותר מכפי שהעריך הכותב, ושהן מכילות גם הערות שוליים וביבליוגרפיה שיש לערוך על פי כללים מסוימים. בתחום הזה חשוב לערוך תיאום ציפיות ולהתחיל לערוך לפני שמסכמים מחיר ולוחות זמנים. ובכל מקרה, השתדלו בשלב זה לא לקחת על עצמכם עבודות בתחום שזר לכם או שהטקסט שלהן מורכב וקשה להבנה.

בנו אתר אינטרנט ובו הפרטים שלכם ומידע נוסף על עבודתכם, על השכלתכם, על ניסיונכם וכולי. הכניסו את שמכם לכל מאגר מקוון של עורכים, כולל דפי זהב.

דוגמת עריכה ועבודה ראשונה

נתנו לכם לערוך דוגמת עריכה? יופי, זה שלב חשוב לקראת השגת עבודה ראשונה. עכשיו עִבדו קשה! ערכו אותה בתשומת לב ובזהירות. הניחו אותה בצד אחרי שסיימתם וחזרו אליה שוב כעבור זמן מה (כעבור פרק זמן סביר, כמובן: חשוב גם לא להתמהמה מדי בהגשת הדוגמה). שימו לב שאינכם לוקים ב"עריכת-יתר"; שאלו שאלות בפורומים של עורכים ומתרגמים, התייעצו עם קולגות; תנו לקולגה או לקורא רגיש לקרוא לצורך התרשמות. זה המפתח שלכם להיכנס לעולם העריכה ולהתחיל לצבור ניסיון, ולא כדאי לפספס. אגב, לעתים, אף שדוגמת העריכה שלכם טובה ומוצאת חן בעיני המעסיק הפוטנציאלי, יתברר שהוא אינו זקוק כרגע לשירותיכם. לא נורא, אם הדוגמה שערכתם טובה, ייתכן מאוד שהוא יחזור אליכם בעתיד!

קיבלתם עבודה ראשונה? מצוין. לעבודות הראשונות הקדישו זמן רב, גם אם מבחינה כלכלית זה משתלם פחות. עברו על הטקסט כמה פעמים (אבל גם אל תגזימו – בשלב מסוים אתם עלולים לקלקל לעצמכם). לפני תחילת העבודה בקשו את כללי הכתיב של ההוצאה או הארגון ועבדו על פי הכללים שלהם. גם אם הם אינם תואמים את כללי האקדמיה שלמדתם בשקידה – לא נורא. אם תתעקשו על שלכם, רק תגרמו להם עבודה מיותרת אחר כך, וחבל.

סיימתם עבודה ראשונה? ייתכן שתקבלו פידבק. ייתכן שתיעלבו כי הוא לא יהיה נפלא. לא נורא. אחרי שתתגברו על העלבון, תגלו שמביקורת אפשר ללמוד המון! אם לא קיבלתם פידבק - בקשו אותו! הרי מישהו שעבר על הטקסט שערכתם יוכל לומר כמה מילים. פידבק הוא כלי עזר ממדרגה ראשונה: כך תראו מה יכולתם לשפר, איך יכולתם לערוך אחרת.

לא התקבלתם לעבודה לאחר שעשיתם דוגמת עריכה? אולי תוכלו לבקש דוגמת עריכה של מי שכן התקבל, בעילום שם כמובן – רק כדי לראות מה הוא עשה שאתם לא עשיתם. כך אתם מראים רצון להשתפר, והדבר עשוי להקנות לכם נקודות זכות בעתיד.

האם לרוץ לפתוח תיק של עוסק מורשה?

לא כל כך מהר. כדאי לכם להתייעץ קודם עם רואה חשבון. תוכלו להתחיל כ"עוסק פטוּר" או כעוסק מורשה המשלם מע"מ. בכל מקרה, יש לגשת למע"מ ולמס הכנסה וגם לביטוח לאומי, ושם יפתחו לכם תיק. התקשרו לפני שאתם מגיעים ובררו מה להביא איתכם, כדי שלא תצטרכו לחזור פעמיים.

כמה משלמים לעורכים?

בהוצאות ספרים ובארגונים נוספים נהוג לשלם לפי גיליונות דפוס. גיליון דפוס הוא 24,000 סימני דפוס. סופרים אותם כך: במסמך וורד לוחצים על כלים ← ספירת מילים. שם מפורטים בין השאר תווים (ללא רווחים) ותווים (עם רווחים). מן הסתם כשסופרים רווחים מקבלים יותר גיליונות דפוס. שאלו מראש מהי שיטת החישוב כשאתם עומדים לערוך טקסט. יש הוצאות שסופרות רווחים ויש שלא (הרוב). את המספר שהתקבל חלקו ב-24,000 ותקבלו את מספר גיליונות הדפוס במסמך.

התשלום מבוסס על כמותה ועל מהותה של העבודה הדרושה. ההגדרות שאפרט להלן והסכומים שבהם אנקוב מבוססים על ניסיוני האישי בכמה וכמה מקומות. אני מאמינה שהסכומים צריכים להיות גבוהים יותר, אך מתייחסת למה שקורה בפועל. ככלל, ההגדרות של סוגי העריכה גמישות ומשתנות, וכך גם הסכומים.

הגהה – בפועל אין מדובר בהשוואת תיקונים, אלא בקריאה אחרונה, כדי לוודא שלא נפלו שגיאות הגהה, טעויות דפוס, שיכולי אותיות וכו'. לפעמים מבחינים בין הגהה ראשונה, שנייה ושלישית – והתשלום פוחת בהתאמה. על הגהה משלמים כ-100-80 ש"ח לג"ד, לפעמים קצת פחות או קצת יותר.

התקנה – כמו הגהה, רק שתתבקשו גם לבדוק שהכתיב מתאים לכללים הנהוגים ולתקן בהתאם. לפעמים תידרשו גם לעשות יותר מכך. התשלום הוא כ-250-150 ש"ח לג"ד.

עריכת ליטוש – עריכה "קלה" של טקסטים מתורגמים שתורגמו היטב, או של טקסטים בשפת המקור הדורשים כוונון עדין. בדקו היטב: לפעמים מבקשים מכם עריכת ליטוש שתעריפה נמוך יחסית, אך בפועל הטקסט מצריך עבודה יסודית בהרבה. התעריף של עריכת ליטוש הוא כ-250 ש"ח לג"ד פחות או יותר.

עריכה בינונית – עריכה מעמיקה יותר מעריכת ליטוש. תתבקשו לשים לב לניסוחים, למשלב, לכתיב. אם זו עריכת תרגום – תתבקשו להשוות למקור (לא מילה במילה, אבל בהחלט להקדיש לכך תשומת לב), לבדוק שהטקסט זורם, שהתרגום תואם את רוח הטקסט המקורי. התשלום נע בין 350-280 ש"ח ברוב הוצאות הספרים. לצערי יש הוצאות, בעיקר הוצאות קטנות, שמשלמות אפילו פחות. התעריף ההגיוני, לתחושתי, צריך לעמוד על 450-400 ש"ח לג"ד, אבל בפועל גופים לא רבים משלמים כך. (אם כי יש כאלה שכן!)

עריכה יסודית – עריכה מהותית של טקסט. לפעמים תידרשו לשכתב חלקים מהטקסט, לשנות מיקומים של פרקים או חלקי פרקים, ניסוחים ועוד. עבודה כזו מתבצעת לרוב בתיאום עם הכותב. לעתים תשאלו שאלות או תבקשו מהכותב לשנות טקסטים, להבהיר דברים, להוריד או להוסיף. אם אתם עורכים מתחילים, לא מומלץ לכם לקחת פרויקט כזה, זו עבודה שדרוש בה ניסיון. התשלום: כ-700-500 ש"ח לג"ד, בהתאם לכמות העבודה הנדרשת.

שכתוב – לעתים (רחוקות) תתבקשו לכתוב את הטקסט או לעבד ולעצב אותו למשהו אחר לחלוטין בסגנונו, במשלבו או בזיקתו לקהל היעד. התעריף כמובן צריך להיות גבוה בהתאם. תעריף אגודת הסופרים לשכתוב הוא 750 ש"ח לג"ד, ובאגודת המתרגמים מדובר על 1,050 ש"ח לג"ד. אני מעולם לא שכתבתי טקסט, ולכן אינני יודעת לנקוב במחיר שאני יודעת ששולם בפועל.

תעריפי עריכה של אגודת המתרגמים ואגודת הסופרים – תעריפי האגודה גבוהים בהרבה מהתעריפים שבהם נקבתי, וכולנו נשמח אם אכן ישולם לעורכים על פיהם. התעריפים הם כדלקמן: עריכה יסודית: 907 ש"ח; עריכת ליטוש: 454 ש"ח; התקנה או הגהה: 231 ש"ח. בתעריפון אגודת הסופרים המחירים נמוכים בהרבה (ויש שיגידו מגוחכים): 200 ש"ח עבור עריכת ליטוש ו-500 ש"ח עבור עריכה יסודית. הם נוקבים במחיר של 80 ש"ח עבור הגהה, ואף פחות מכך אם זו אינה הגהה ראשונה. כך או כך, המחירים אינם כוללים מע"מ.

להוצאות ספרים רבות ולרוב הגופים יש תעריפים קבועים. התעריפים עשויים לעלות לעתים לא תכופות, אם אתם עובדים איתם זמן רב ומרוצים מכם (ואם ביקשתם! זה בדרך כלל יקרה מיוזמתכם ולא מיוזמתם), אם מדובר בפרויקט דחוף או אם הפרויקט מורכב מהרגיל.

בכל מקרה, כדאי להתחיל לערוך את הטקסט לפני שמסכמים סופית מה המחיר, כדי לראות אם כמות העבודה שעליכם להשקיע באמת תואמת את מה שסוכם. בקשו את הסיכום בכתב (אפשר גם במייל), ודאגו שיכלול מחיר לגיליון דפוס, מספר גיליונות הדפוס בעבודה ותאריך הגשת העבודה.

בהצלחה!